תסמונת מוצא בית החזה – הפיתרון הלא ניתוחי
תסמונת מוצא בית החזה הנקרא: THORACIC OUTLET SYNDROME (TOSׁׂׂ),זהו מצב נויורומסקולרי המשפיע על המקלעת הבריכאלית . סינדרום זה מאופייין בהרדמויות כאבים לאורך היד ועייפות שרירית – המטופל יציין כי ידיו כבדות, יבחין בשינוי צבע וטמפרטורה של האצבעות והגבלה בתנועתיות של הגפה העליונה.
תסמונת זו היא הגדרה כללית למגוון של סימפטומים שהגורם להם הוא לחץ. הלחץ יכול להיות על מבנה עצבי (BRACHIAL PLEXUSׁ) – שכיחות מאד גבוהה במקרה זה מחקרים מראים כי 90 אחוז מהמקרים הם על רקע זה. לחץ על מבנה ווסקולרי (כלי דם עורק או וריד)- פחות שכיח.
הלחץ או הפגיעה במבנים שצויינו קורה באיזור שבין הצוואר לבית השחי אשר נקרא גם מוצא בית החזה. מבנה זה תחום על ידי שרירים ,עצם הבריח והצלע הראשונה ומהווה מוצא לכלי דם ועצבים לחץ באיזור זה ,כאמור, יגרום למגוון של סימפטומים.
מהי ההתנהגות האופיינית של הסימפטומים ומה הפונקציה העלולה להחמיר סימפטומים?
עבודה חוזרנית כאשר הידיים נמצאות מעל הראש כמו:מנקה,צבעי ועוד.
כיפוף כתף מעל 90 מעלות (מאמני כושר וספורטאים)
קושי בנהיגה,קריאת עיתון
תלונה עיקרית – שינה בלילה כאשר הידיים מעל הראש.
מה גורם לתסמונת מוצא בית החזה?
– גורמים מולדים כגון: צלע נוספת הנקראת צלע צווארית הנמצאת אצל 1 אחוז מהאוכלוסיה הנורמלית העלולה לגרום ללחץ על המקלעת הבריכאלית או על כלי הדם העוברים באיזור זה.
זווית של עצם הבריח או הצלע הצווארית .
– גורמים נרכשים כגון:יציבה לקויה – בדרך כלל יציבה קיפוטית (קמר מוגבר בחוליות בית החזה) על רקע ארגונומי או מולד המתבטא בכתפיים שמוטות ושינויים באורך השרירים.
שימוש חוזרני בגפה בצורה ארגונומית/יציבתית לא נכונה (בדכ בפעילויות ספורטיביות או בעבודה מול מחשב)
הריון – במהלך ההריון משתחרר הורמון הנקרא :רלקסין הגורם לרצועות גוף האישה להימתח ולהיחלש , דבר המוביל לשינוי היציבה ואם הייתה קצת היצרות , לפני ההריון, במירווח שבו עוברים כלי הדם /עצבים ,סימפטומים יבואו לידי ביטוי בהריון עצמו.
גידול – גידול באונה העליונה של הריאות (בשלב היותר מתקדם).
מהן התלונות האופייניות של המטופל ?
כאשר הלחץ הינו על המערכת העצבית (הברכיאלית) המטופל יתלונן על :כאב לאורך היד,
פרסטזיות (הירדמויות),
חולשה בכתף,זרוע או אמה ויד כבדה.
כאבי צוואר.
כאשר הלחץ הינו על כלי דם :
נפיחות בגפה
כיחלון
לעיתים כאב (לא חייב)
לעיתים ניתן לראות את הורידים השטחיים בבית החזה ובכתף מורחבים.
איסכמיה (אי אספקת דם לאצבעות כף היד)
חיוורון של הגפה.
שינוי טמפרטורה – גפה קרה.
כאב בכף היד ולעיתים רחוקות כאב צווארי או כאב בכתף.
חשוב לי להדגיש, במקרים רבים התסמונת יכולה להיות משולבת עם בעיות אורתופדיות אחרות ולהוות חלק מהבעיה ולא הבעיה עצמה . התסמונת יכולה להיות משולבת עם בעיה עצבית בעמוד השדרה הצווארי .
כמו כן , יכולה להיות משולבת עם בעיה עצבית אשר גורמת להירדמויות וחולשה ניכרת בכף היד נקרא: תסמונת התעלה הקרפלית , תסמונת דיי שכיחה – בעיקר סובלים ממנה נשים בהיריון, הייטקיסטים/עובדים מול מחשב, יהלומנים,נשים לאחר לידה וכו. מכאן, החשיבות העליונה באיבחון נכון של הבעיה או של הבעיות וטיפול בכל הגורמים התורמים.
איך מטפלים?
השלב הראשוני הינו איבחון הכולל: ראיון (אנמנזה) של המטופל ובדיקה פיזיקאלית.
הבדיקה הפיזיקאלית כוללת מספר מבדקים הכוללים: הסתכלות – דורש מהמטפל ידע רחב בניתוח יציבה, ביומכניקה ועוד.
לדוגמה: מטופל הסובל מתסמונת זו יכול להראות תמונה יציבתית הנקראת:MILITARY POSTURE , בהסתכלות המטפל יבחין בהשטחת בית החזה, עצמות הבריח במנח אופקי, אם יש לחץ ורידי ,תמונה ורידית בבית החזה ,צבע כפות ידיים סגלגל, ידיים חמות ונפוחות.
במקרה זה המטופל יתלונן על החמרה בסימפטומים בזמן הליכה, ריצה, סחיבת סלים.
מיקום הסימפטומים – דורש ידע אנטומי והבנה באיזה איזור מדוייק הלחץ קיים ואיזה מבנים עצביים או ווסקולרים נפגעו.
בדיקת טונוס שרירים ואורך שרירים רלבנטיים.
לאחר שהמטפל הגיע למסקנה כי אכן מדובר בתסמונת השלב הבא הינו טיפול פיזיותרפי מותאם ממצאים אשר כולל: טיפול מנואלי – שחרור שרירים מקוצרים ,שיפור טונוס שרירי,תרגול גמישות ושיפור היציבה וליקוייה.